כאן אני כותב על על המרחב שבין עוצמה לרגישות ובין גבול לחמלה.
מתוך ליווי אנשים, אני מתבונן במה שמחזיק זהות, יחסים והשפעה לאורך זמן.
לא דרך תשובות מהירות, אלא דרך עומק, אחריות ובחירה מודעת.
הייתי במעבר קריירה אחרי שנים של ניהול והדרכה במגזר הציבורי. עשיתי הכול “נכון”: לו״ז מדויק, סדר, יעילות ותפוקות. מבחוץ: תפקוד מלא. מבפנים: משהו כבר לא התיישב: החיוניות ירדה, התחילה ציניות שקטה כלפי המטרות, דחיינות בדברים שפעם הניעו אותי, התרחקות רגשית מהצוות, והישגים? כן היו, אבל השמחה לא הגיעה איתם. בסוף גם הפיטורין הגיעו. המנהלת אמרה […]
בעידן של עומס, תגובות מהירות ושחיקה מתמשכת, נדיבות רגשית היא לא מותרות. היא אולי המתנה היקרה ביותר שאנחנו יכולים להעניק זה לזה. כמנהל, כהורה, כבן זוג וכמנחה אני לא מרבה להשתמש במושג הזה אלא להשתדל להפגין אותו ואני יודע די מהר לזהות מתי מי שיושב מולי מחזיק בו ומתי הוא נאבק בו. נדיבות רגשית היא […]